לפני כ 10 שנים, כשה"דרייב" היחידי ללכת לעבודה היה להוסיף עוד כסף לסל הכסף המשפחתי החודשי כדי לשרוד, הרגשתי שאייפשהו בדרך, שכחתי אותי ואת מה שאני אוהבת… מה שגרם לי להרגיש "כלואה" ולתחושות כבדות שגרמו לי להבין שאני מתנהלת כמו כולם אבל משהו בי גורם להכול להיות מסובך יותר עבורי.

אני זוכרת שחשבתי שלא כדאי ושאני לא רוצה לוותר על עצמי, ושאני רוצה לקבל הכרה בשכר, אבל תוך כדי ביטוי עצמי ותוך כדי מימוש… (איזו מילה!).

בכל שאלה או להזמנת מארז או סדנא, השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

היו רגעים שלא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לי ושאני חולמת על משהו שהוא אולי לא אפשרי, אבל הצורך לעבוד במשהו שהוא אני, היה חזק ממני והלכתי על זה… התחלתי ליצור בשוקולד!

פיזרתי לי פליירים בכל שכונה ובית ספר אפשריים וקבעתי סדנת שוקולד עם יום ושעה לחג הפסח: התקשרה סבתא נחמדה אחת מהרחוב שהנכדה שלה בדיוק באה לבקר והתקשרה אמא אחת נחמדה שהביאה את בתה ועוד חברה, וזהו… אז הילדים שלי , שהיו אז בני 8 ו 10, אירגנו לי שני חברים ושתי חברות – ויש סדנה!!! 9 ילדים מילאו את שולחן פינת האוכל, הם נשארו אצלי 4*שעות במחיר של בייביסיטר, והכינו שוקולדים ועוד שוקולדים ועוד… תוך כדי שאני מתאמנת בהעברת סדנת שוקולד ,בפעילויות ויצירה עתידיים ואירגון העסק לעתיד הקרוב מאוד,ובתקווה לסדנאות שוקולד מוצלחות מאוד, שהרי עזבתי מקום עבודה כי החלטתי שאני מאמינה בעצמי…

אז התחלתי להמציא פעילויות מעניינות ומאורגנות לסדנאות השוקולד שלי, ולהמציא מארזים מתוקים שבעיניי קסומים ממש, ושעושים שמחה ואור לאנשים אחרים. ולמעשה יצרתי חוויות לי ולאנשים שפגשתי בדרך… המון חוויות!

היום, אחרי כ 10 שנים של פעילות וחוויות שיצרתי ועברתי עם השוקולד והסדנאות, , אני מתקשה לעכל את כל העשייה והשמחה והאושר במפגשים האלה…

אני? אני נסעתי לסדנת שוקולד בירושלים לבת מצווה של העדה החרדית? אני הגעתי לבני ברק לסדנת שוקולד למשפחה דתית מאוד ורעדו לי הרגליים לפני שיצאתי מהאוטו (ברמה שלא הצלחתי לצאת מהאוטו יותר מ 20 דק מהלחץ), ובסוף הסדנה מרוב שהיה מקסים, הם הזמינו אותי להדליק איתם נרות חנוכה (ואיזו ברכת נרות מרגשת… לא אשכח!)?  אני נסעתי לסדנת שוקולד ליום הולדת בבאר שבע, לקבוצת ילדים עם מוגבלויות (עם הרבה עזרה של המדריכים שלהם) ובסוף הסדנה הם אמרו לי ש"לעולם לא נשכח את הסדנה הזו"? אני לא מאמינה על עצמי…

אני הגעתי לחברת "אמדוקס" לסדנת שוקולד של 100 משתתפים, "הורים וילדים" והיו שם שני מתרגמים אחד לערבית ואחד לאנגלית והיה קסווםםםם…

שיא קטן נשבר כשלפני יומיים הגיעו אליי זוג לסדנת שוקולד זוגית ולמחרת סיפרו לממליץ שלהם (חבר מכרכור) שהם כ"כ נהנו (איזה מזל!) ולא רק מהשוקולד כי אם בעיקר ממי שהעבירה את הסדנה…

דאייייי! זאת אני? אני נשבעת לכם שאני מתקשה מתקש להאמין… וזהו להיום.